איגוד הכירורגים בישראל איגוד הכירורגים בישראל
בהסתדרות הרפואית בישראל
כולל 4 חברות בת ו-3 חוגים:
חברות הבת:
החוגים:
 
מחלות רב-תחומיות
 
הסיעוד והאחיות הכירורגיות
 
שיטות ההרדמה והברור הקדם-ניתוחי
 
המחלקות התת- כירורגיות
כירורגית ילדים
כירורגית כלי דם
כירורגית לב חזה
כירורגיה אורולוגית
 
הכירורגים בקהילה
קישורים לקופות החולים



רמת NGAL משמשת כסמן לחומרת דלקת לבלב (מתוך American Journal of Gastroenterology)
11/03/2010 14:45:34

האם קיימים הבדלים בין המינים בתועלת של סטטינים כמניעה ראשונית של תחלואה קרדיווסקולארית? (Circulation )
10/03/2010 17:04:37

בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה בחדר מיון לאבחון דלקת חריפה של כיס המרה (Ann Emerg Med)
10/03/2010 17:02:48

האם יש מקום למתן טיפול אגרסיבי כנגד אנמיה בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני (JAMA)
10/03/2010 16:59:48

האם ניתן לצפות להחלמת הפגיעה ברירית המעי במבוגרים עם מחלת צליאק? (American Journal of Gastroenterology)
09/03/2010 22:27:17

האם ניתן לטפל שמרנית באבני כליות על-רקע מלמין? (Journal of Urology)
09/03/2010 22:26:07

ניתוח משמר-פוריות בטוח כטיפול בנשים עם סרטן של צוואר הרחם בשלב מוקדם (Obstetrics and Gynecology)
09/03/2010 22:25:11

האם חיידקים אחראיים להשמנה? (מתוך Science)
09/03/2010 22:23:35

האם חשיפה לגלוטן בזמן זיהום מעלה את הסיכון למחלת צליאק? (Pediatrics)
09/03/2010 10:23:20

האם קיים סיכון מוגבר לרטינופתיה בעקבות טיפול ב-Hydroxychloroquine בחולים עם RA או לופוס? (מתוך Arthritis Care & Research)
09/03/2010 10:20:23

חינוך כירורגי והקניית עצמאות

החינוך הכירורגי האישי 

א. מהן מטרות החינוך הכירורגי ? 

  1. להקנות ידע באבחון וטיפול במחלות כירורגיות.
    • התמצאות בשיטות שונות של איבחון.
    • חשיבה קלינית וניהול מקרה מסובך.
    • עיבוד חולה כירורגי לפני ניתוח.
    • מעקב אחר חולה לאחר ניתוח תוך אבחון מוקדם וטיפול בסיבוכים.
  2. הפיכת המתמחה למנתח עצמאי, בעל יכולת שיפוט נכונה וניהול עצמאי של מקרים מחוץ למסגרת המוסד בו התמחה. 
  3. להקנות כלים לביצוע מחקר מדעי לאלה שמעוניינים.

ב. מהן הדרכים להקנות ידע למנתח ? 

  1. הדרכה על ידי מנתח בכיר ליד מיטת החולה .
  2. הדרכה של מתמחה בניתוחים באופן הדרגתי מן הקל אל הכבד והקניית עצמאות בניתוחים.
  3. מפגשי צוות תוך דגש על שיתוף המתמחים בהצגה ודיון במקרים (ישיבות צוות פתולוגיה, רנטגן וכו').
  4. הדרכה של מתמחים בעבודות מחקר על ידי הבאת רעיונות ושיתוף עם דיסציפלינות אחרות.

מהי המציאות היום ?

  1. הצוות הבכיר לא תמיד זמין להדרכה.
  2. לא בכל המרכזים מתקיימים דיונים וישיבות צוות.
  3. אין המשכיות בטיפול בחולה מאחר שהתורנים עוזבים את בית החולים עם גמר התורנות.
  4. במחלקות רבות המתמחים אינם חשופים לניתוחים יותר גדולים ומסובכים ובחלק אחר אין מספיק מקרי טראומה.
  5. בבתי חולים שבהם קיים שרות רפואי פרטי חלק ניכר מן החולים מנותח על ידי הצוות הבכיר.
  6. המתמחה עסוק בביצוע עבודות אדמניסטרטיביות ולא תמיד יש לו זמן להתפנות לחדר ניתוח ולטיפול בחולים.

היבטים כלכליים:
המנתחים בכירורגיה עובדים יותר קשה ממתמחים אחרים ושכרם אינו יותר גבוה.
העתיד בזמן ההתמחות אינו ברור.

התמקצעות בכירורגיה:

קיימת כבר היום התמחיות-על בכירורגיה כללית:

  • כירורגיה קולורקטלית
  • כירורגיה אונקולוגית
  • כירורגיה לפרוסקופית מתקדמת 
  • טראומטולוגיה
  • כירורגיה הפטוביליארית והשתלות

 מהו מקומו של המתמחה בהתמקצעות שנוצרה ?

דרכים אפשריות לשפר את ההתמחות בכירורגיה:

  1. ביקורת יותר הדוקה של המועצה המדעית על מחלקות שנותנות התמחות .
  2. יצירת מרכזי התמחות שכוללים מספר בתי חולים 2-3 , בתי חולים בהן בי"ח יותר מרכזי ובתי חולים קטנים יותר ורוטציה של מתמחים בין בתי החולים האלה .
  3. הארכת עבודתם של מתמחים לאחר התורנות לפחות עד שעות הצהריים.
  4. הקפדה על ביצוע ניתוחים לפי הסילבוס , תוך כדי ההתמחות על ידי מנהל המחלקה או אחראי על התמחות. 
  5. הכנסת כח מזכירותי מקצועי לטיפול בנושאים אדמניסטרטיביים במחלקה. 
  6. הכרת מקצוע הכירורגיה כמקצוע מועדף עם הטבות כלכליות. 

העתיד המקצועי :

  1. רוטציה בין בתי חולים בהתמחות תפתח עוד הזדמנויות לעבודה בעתיד.
  2. הכוונה של מנהל המחלקה להתמחות נוספת בהתאם לצרכים של המוסד או מוסדות אחרים.
  3. יצירת משרות חלקיות עם העסקת הרופאים בקהילה.